עבירת הנהיגה בשכרות הינה עבירה חמורה ולמרבית הצער, נפוצה בקרב הציבור הישראלי. בשל זאת, קבע המחוקק עונש מינימאלי לצד העבירה, לפיו יש הטיל על הנהג פסילת מינימום לתקופה של לא פחות מעשרים וארבעה חודשים. בנוסף, לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה, ישנה סמכות לפסול באופן מיידי את רישיונו של הנאשם למשך תקופה זמנית (פסילה מנהלית), עוד טרם עריכת המשפט בעניינו. עם זאת, לנהג הנאשם ישנה אפשרות להשמיע את טיעוניו בפני קצין המשטרה טרם הפסילה. כלומר, קיום שימוע.
הפסילה יכולה להיות לתקופה של החל משלושים ימים ועד לתשעים ימים, בהתאם לנסיבות ביצוע העבירה וחומרתה: כאשר הנהג עבר עבירה של נהיגה בשכרות ולא נגרם נזק, תינתן לרוב פסילה מנהלית למשך שלושים ימים. במידה והאדם היה מעורב בתאונת דרכים עקב נהיגתו תחת השפעת לאלכוהול, ונגרם נזק לרכוש או לאדם, בסמכותו של קצין המשטרה לפסול את רישיונו למשך שישים ימים. כאשר בשל השפעת האלכוהול הנהג היה מעורב בתאונת דרכים בה נהרג אדם, ולקצין המשטרה יש יסוד להניח שיוגש כתב אישום נגדו, בסמכותו לפסול את הרישיון למשך תשעים ימים.
פסילת הרישיון בדרך זו אינה גורעת ואינה מוסיפה מהעונש שניתן לנאשם לאחר הרשעתו בדין. מטרתה היא למנוע את חזרתו של הנהג לכביש ולהפחית את המסוכנות הנשקפת לכלל ציבור הנהגים והולכי הרגל.
כיצד מתנהל השימוע והאם ניתן לערער על החלטת קצין המשטרה?
במעמד השימוע, יכול הנהג לנסות ולטעון כנגד פסילת רישיונו. באפשרותו להוכיח את נחיצות הרכב למטרות תעסוקה, או נחיצותו לשם קבלת טיפול רפואי. על פי כללי המנהל התקין, על קצין המשטרה להקשיב לטענות אלו ולנמק את החלטתו הסופית, באשר היא. בנוסף, הוא מוסמך לקבוע את תאריך הפסילה למועד עתידי. זאת על מנת שהנהג יוכל להשיב את רכבו ולהתארגן לקראת פסילת הרישיון.
על החלטת הפסילה ניתן להגיש ערעור לבית המשפט. הליך זה נקרא "בקשה לביטול פסילה מנהלית" והוא מתקיים בבית המשפט לתעבורה. על השופט שדן בבקשה מוטל לשקול את מכלול הנסיבות באותו מקרה, לרבות הראיות שנאספו כנגד המערער, עברו הפלילי, נסיבותיו האישיות וטיעוני הצדדים. לרוב, במקרים בהם בית המשפט פוסק כי נפלו פגמים מהותיים בהליך איסוף הראיות, כך שלא קיימות ראיות "לכאורה" להוכחת אשמת הנהג, הערעור מתקבל. גם במקרים בהם קיימות ראיות "לכאורה", בית המשפט יכול לקצר את תקופת הפסילה המנהלית כאשר מדובר בנהג ותיק ללא עבר פלילי, או שרישיונו דרוש לו לצרכי פרנסה וכדומה. בד בבד, בסמכותו של בית המשפט להאריך את תקופת הפסילה המנהלית עד תום ההליכים השיפוטיים. זאת כאשר המשטרה היא שמגישה את הבקשה, לקראת סיום תקופת הפסילה הראשונית.
בקשות מסוג זה מוגשות לרוב כאשר כתב האישום מייחס לנהג עבירות תנועה חמורות כגון נהיגה בשכרות או תחת השפעת סם, או כאשר תוצאות הנהיגה היו חמורות במיוחד. למשל, נגרם נזק רב לרכוש או לגוף, לרבות מוות (קראו על תאונת דרכים בגין נהיגה בשכרות). כך או כך, על בית המשפט לקצוב את תקופת הפסילה לאחר הארכתה, ובאפשרותו של הנהג החשוד להגיש בקשה לביטולה.
הפסילה בראי בית המשפט:
בב"ש 90435/07 בוסתנאי אבי ואח' נגד מדינת ישראל, נדונו שני ערעורים שהוגשו על החלטת בית המשפט לתעבורה שדחה את בקשת ביטול הפסילה המנהלית של המערערים. פסילת רישיונם נעשתה לאחר שנערכה להם בדיקת "הינשוף" והם נתפסו נוהגים תחת השפעת אלכוהול. אז, הובאו שני המערערים לשימוע בפני קצין משטרה שהחליט על פסילת הרישיון למשך שלושים ימים.
לטענתם, הליך השימוע בפני קצין המשטרה לא נעשה כדין, וכך גם הבדיקה שבוצעה להם. השופט שדן בערעור קבע כי בדיקת הינשוף בוצעה כהלכה ולכן קצין המשטרה היה רשאי להישען על נתון זה בעת קבלת ההחלטה אודות פסילת הרישיון. משכך, הוא לא היה צריך להידרש לראיות נוספות. אמנם נפסק כי דרך התנהלותו של הקצין לא הייתה תקינה באשר הוא נמנע משמיעת טיעוני הנהגים, אך בכך לא היה כדי להצדיק את ביטול פסילת הרישיון.
www.sustainable-transport.org.il
ברוכים הבאים לאתר נהיגה בשכרות. יש לכם שאלה? אנחנו רוצים לעזור!
