www.sustainable-transport.org.il 
ברוכים הבאים לאתר נהיגה בשכרות. יש לכם שאלה? אנחנו רוצים לעזור!
 

נהיגה בשכרות

תאונת דרכים בעקבות נהיגה בשכרות

כאשר נהג נוהג בהיותו שיכור, הוא מהווה סכנה ליתר משתמשי הדרך, לנוסעי הרכב ולעצמו. זאת משום ששתיית אלכוהול פוגעת בחדות חושי האדם ועלולה להביא לנהיגה פרועה, חסרת מעצורים ואיבוד שליטה על הרכב. לכן, בנסיבות אלו, יש אפשרות גבוהה להתרחשות תאונת דרכים.

כידוע, תופעת תאונות דרכים הינה מכת מדינה, וכך גם תופעת הנהיגה בשכרות. כאשר הן משתלבות זו בזו, בתי המשפט לא ששים להקל עם הנאשם ורואים את מעשיו בחומרה רבה. במקרים אלו, בית המשפט נוטה לגזור את עונשו של הנהג השיכור בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה. אולם, חשוב לציין כי בשל חומרת העבירה, ללא קשר לתוצאותיה, המחוקק ראה לנכון לקבוע פסילת מינימום לצד עבירת הנהיגה בשכרות. על פי פקודת התעבורה, יש לשלול את רישיון הנהג לתקופה של לא פחות מעשרים וארבעה חודשים.

בית המשפט יסטה מהוראה זו רק במקרים חריגים במיוחד, בהם מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. בנוסף, טרם גזר דינו של נאשם בגין עבירת שכרות ופתיחת ההליכים המשפטיים נגדו, רישיון נהיגתו נפסל לתקופה של שלושה עד תשעה חודשים, בהליך הקרוי "פסילה מנהלית". כאשר תאונת הדרכים הסתיימה ללא פגע, או שנגרמה חבלה שאין בה ממש, יפסל הרישיון למשך שלושים ימים. במידה והתאונה הסתיימה עם פגיעות גוף למי מהמעורבים, תוטל לרוב על הנהג פסילה מנהלית של שישים ימים.

המקרה החמור ביותר הוא כאשר תאונת הדרכים הסתיימה בפגיעות קטלנית בעקבותיה נהרג אדם, ואז מוטלת על הנהג פסילה מנהלית למשך 90 ימים. במקרים חמורים במיוחד, בהם מסוכנותו של הנהג הפוגע גבוהה, התביעה מגישה בקשה לבית המשפט להאריך פסילה זו עד לאחר תום ההליכים.

כאשר תאונת הדרכים נגרמה עקב שכרותו של הנהג, ותוצאותיה היו קטלניות, הנהג יכול להיות מואשם בעבירת ההריגה, ולכל הפחות, גרם מוות ברשלנות. בתי המשפט נוהגים להטיל עונשי מאסר בפועל למשך מספר שנים בגין עבירות אלו בנוסף לשלילת רישיון הנהיגה לזמן ממושך ואף לצמיתות. יש לציין כי על התביעה להוכיח את התקיימות יסודות העבירה בגינה מואשם הנהג השיכור. בעניין זה, נקבע בפסיקה כי מי שנהג ברכב כשהוא היה שיכור וגרם למותו של אדם מוחזק כמי שהתקיימו אצלו רכיבי היסוד הנפשי הדרושים לצורך הרשעתו בעבירת ההריגה. כלומר, קמה חזקה כי הנוהג שיכור ברכב וגורם בכך למות אדם, מודע למעשיו. במקרים בהם מצליח הנאשם לסתור חזקה זו, הוא מורשע בעבירה פחות חמורה - גרם מוות ברשלנות.

דוגמאות מהפסיקה:

בע"פ 3239/07 מדינת ישראל נגד רזי סעת, נטען כי הנאשם הביא למותם של שני הולכי רגל עת נהג תחת השפעת אלכוהול. הערכאה הדיונית הרשיעה אותו בעבירות של נהיגה בשכרות וגרם מוות ברשלנות תוך כדי נהיגה. התביעה ערערה על הרשעה זו וטענה כי במקרה זה, הוכחו יסודות עבירת ההריגה. בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע כי נהיגת הנאשם הושפעה משכרותו. לכן, החזקה לפיה התקיימו אצלו רכיבי היסוד הנפשי הנדרשים להרשעה בגין עבירת ההריגה לא נסתרה. עונשו הוחמר אף הוא בעקבות החלטת ערכאת הערעור והושתו עליו 36 חודשי מאסר. בנוסף, רישיונו של הנאשם נשלל למשך 14 שנים.

בע"פ 2841/10 נוי קלדרון נגד מדינת ישראל, הוחמר עונשו של המערער שהורשע בעבירת הנהיגה בשכרות והריגה. בית המשפט המחוזי השית על הנאשם ארבע שנות מאסר בפועל ופסל את רישיונו למשך 15 שנים. בנוסף, הוא חויב בתשלום קנס בסך 10,000 ₪ ובתשלום פיצויים לנפגעים בסך 45,000 ₪.

בע"פ 3164/10 שי סימון נגד מדינת ישראל, הוגש ערעור על חומרת העונש של סימון, שהורשע בהריגה, נהיגה בשכרות ועבירות נוספות. המערער נהג ברכב כשלצידו ישב נוסע נוסף. במהלך הנסיעה, הוא פגע במיטל אהרונסון ז"ל וגרם למותה, ופצע את חברתה. בית המשפט המחוזי השית עליו 20 שנות מאסר בפועל, אך בית המשפט העליון הפחית את מספר שנות המאסר לכדי 14. הובהר כי במקרה זה, חרג בית המשפט המחוזי מרף הענישה המקובל ולכן הערעור בעניין העונש התקבל. בנוסף, רישיונו נשלל למשך 20 שנים.

דרג עד כמה מדריך משפטי זה סייע לך 4.33 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 9)