הנאשמת הודתה והורשעה בכתב אישום המייחס לה עבירות של נהיגה בהיותה שיכורה, כך שבתחילת חודש ינואר 2018, בסביבות השעה עשר בערב, נהגה ברכבה בחולון, ובעת שנעצרה התגלה כי ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף הוא 696 מיקרוגרם, וזאת בכמות העולה על המידה הקבועה בחוק. באותו מעמד, נכשלה בכל מבחני הביצוע ומפיה נדף ריח חזק של אלכוהול.
באותו הדיון צירפה הנאשמת תיק נוסף, שבו הודתה והורשעה בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, ונהיגה ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, כשבעובדות כתב האישום צוין כי אף על פי שרישיון הנהיגה של הנאשמת נפסל בנוכחותה, באוקטובר 2018, בבית המשפט השלום לתעבורה בתל אביב, למשך 14 יום, היא נתפסה כשהיא נוהגת ברכבה.
מתסקיר שירות המבחן עלה כי הנאשמת השלימה 12 שנות לימוד, ושירתה בשירות לאומי. בעקבות אירוע טרגי בחייה, מצבה התערער ותפקודה במישורי החיים השונים נפגע, כאשר בסופו של יום היא החלה לעבוד בעבודות שונות ומזדמנות.
הנאשמת ריצתה לאחרונה שני עונשים של עבודות שירות, וקצין המבחן התרשם שמדובר בנאשמת המתנהלת באופן חזרתי וחסר גבולות במישור התעבורתי, דבר המשקף התנהלות אימפולסיבית וקושי בוויסות עצמי והיעדר הכרה בסיכון שהתנהגותה מעמידה את עצמה ואת כלל הציבור, על רקע היעדר הרתעה מסנקציות.
המאשימה ציינה את עברה התעבורתי, הכולל 31 הרשעות קודמות, מאז שנת 2004, את העובדה כי בעברה כבר הורשעה בעבירות של נהיגה תחת השפעת אלכוהול ונהיגה בפסילה, עוד ציינה כי לנאשמת הרשעות פליליות, ואף ריצתה מאסר בפועל ממש. על כן עתרה להטיל עליה מאסר שלא יפחת משנה, כולל הפעלת המאסר המותנה של ששה חודשים, פסילה שלא תפחת מארבע שנים, ורכיבי ענישה נוספים.
עורך דינה של הנאשמת טען כי די בהפעלת המאסר המותנה, בקיזוז ימי המעצר שהנאשמת שהתה, כמו כן ביקש להביא בחשבון את העובדה שהיא נמצאת במעצר באיזוק אלקטרוני כבר חודש וחצי. ההגנה אף הדגישה שלא דומה מאסר בדרך של עבודות שירות למאסר ממש, כך שניתן להסתפק בתקופת המאסר המותנה. בנוסף ביקש להטיל עליה פסילה שתיתן לה תקווה להשתקם.
הנאשמת תרצה מאסר בפועל של ששה חודשים
לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, סבר בית המשפט כי מקרה זה אינו ראוי לחריגה ממתחם הענישה הראוי, לאור התרשמותו מהנאשמת ומהעובדה כי מדובר במי שאינה מבינה את חומרת התנהגותה המסוכנת, זלזולה בצווים והוראות של בית המשפט ובחוקי התעבורה.
לאחר ששקל את מכלול השיקולים ונתן דעתו לחומרת העבירות, לעברה התעבורתי, לנסיבותיה האישיות ולעובדה שהודתה במיוחס לה, וכן לענישה הנהוגה והעובדה כי היא מעולם לא ריצתה עונש של מאסר ממש, גזר עליה את העונשים הבאים:
מאסר בפועל של ששה חודשים והפעלת המאסר המותנה בחופף, של ששה חודשים, פסילה בפועל מקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 34 חודשים. בנוסף הוטל מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים, אשר יופעל אם תוך תקופה של שלוש שנים תעבור אחת מהעבירות הבאות: נהיגה בשכרות, נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, סירוב למסור דגימת דם או לבצע בדיקת נשיפה ונהיגה בזמן פסילה. לנוכח הטלת המאסר בפועל, והעובדה כי הנאשמת לא תעבוד במשך תקופה ארוכה, החליט בית המשפט שלא להטיל עליה רכיב של קנס.
פל"א 1592-01-18