בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב – יפו נדרש להכריע האם יש מקום להרשיע את הנאשם בעבירת הסירוב לביצוע הבדיקה ובעבירת נהיגה בשכרות.
הנאשם כפר בהאשמות המיוחסות לו, בטענה כי הוא לא דובר את השפה העברית, לכן לא הבין את תוכן הדרישה שהוצגה לו לבצע בדיקת נשיפה. ובנוסף טען כי לא הודע לו, כמתחייב על פי החוק, כי עליו לבצע בדיקת נשיפה ומשמעות הסירוב היא שיראה כמי שנהג בשכרות.
הנאשם לא הבין את תוכן האזהרה ומשמעות הסירוב
לאחר שמיעת העדויות, הגיע בית המשפט למסקנה כי הנאשם הבין היטב את אשר נאמר לו והתנהגותו הכוללת באותו מפגש נבעה כולה מתוך כוונה להתחמק מלתת את הדין על אופן נהיגתו במקום. עם זאת, מתוך זהירות יתרה, הסכים בית המשפט לקבל את גרסתו של הנאשם שלפיה לא הבין את תוכן האזהרה, ולכך שמשמעות הסירוב להיבדק תביא להרשעתו בנהיגה בשכרות.
מטעם התביעה העיד השוטר שעדותו נשענה ברובה על המסמכים אשר הוא ערך ביום האירוע. לפי הרישומים, במועד הרלוונטי לכתב האישום, השוטר עצר רכב פרטי שבו נהג הנאשם. כאשר עמד בפינת הרחובות, ראה את הנאשם נוהג ברכב ולידו ישב נוסע נוסף. הנאשם עצר את הרכב והסכים לבצע בדיקת נשיפון והתוצאה שהתקבלה הייתה 360.
השוטר הודיע לנהג כי הוא מעוכב והסביר את המשמעות של הסירוב להיבדק בבדיקת ינשוף. הנאשם ענה בתגובה: "אני מצטער מאוד תסלח לי, לא אעשה את זה עוד פעם, תשחרר אותי, יש לי ילדים". בהמשך סירב לבצע בדיקת מאפיינים ולנשוף במכשיר הינשוף, השוטר הסביר לו מספר פעמים את ההשלכות של הסירוב להיבדק במכשיר הינשוף, עוד נמסר כי אין באפשרותו להמשיך ולנהוג ברכב לאחר שחרורו כל עוד הוא מצוי תחת השפעת אלכוהול.
על פי הרישומים, בכל אותה העת הריח השוטר ריח של אלכוהול מפיו של הנהג. תגובת הנאשם במעמד רישום הדו"ח הייתה: "לא אומר שום דבר עכשיו, אני בתחנה אומר הכל". בדוח הפעולה שאותו ערך השוטר מופיעים חלקי משפטים שלמים שאותם אמר הנאשם לשוטר, אשר לדבריו, רשם את ניסוח הדברים כלשונם.
בית המשפט קבע כי מעדויות השוטר והנאשם עצמו, ניתן להבין כי היה קשר מילולי מובן בין השניים, והנאשם הבין היטב כי עליו לבצע בדיקת נשיפה. לאחר שביצע בדיקה ראשונית, הוא סירב לעבור את בדיקת הינשוף מתוך ידיעה כי הוא עלול להיכשל בבדיקה.
הרשעה בביצוע עבירת סירוב לביצוע בדיקת שכרות
בית המשפט קיבל את עדות השוטר, שלפיה, ניסוח הדברים הוא מדויק והוא לא המציא מדמיונו את תגובת הנאשם. הוא הסביר כי הוא דיבר עמו הן בשפה הרוסית והן בשפה העברית. בחקירתו הנגדית אישר הנאשם כי דובר רוסית ובשפה זו הוא מדבר עם אשתו ובנו, לאחר שהתגורר מספר שנים ברוסיה.
בנסיבות אלה הרשיע בית המשפט את הנאשם בעבירת סירוב לביצוע הבדיקה לפי תקנה 169 ו' לתקנות התעבורה, הקובעת כי במקרה שהנהג סירב להיבדק לפי דרישת שוטר בבדיקת נשיפה או למסור דם או שתן לבדיקת מעבדה, הוא צפוי לעונש הכולל: שנת מאסר או קנס בסך של 10,000 שקלים וניתן לפסול אותו מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של שנתיים.
עם זאת, בית המשפט הסכים לקבל את טענת הנאשם, שיתכן כי לא הבין את המשמעות המשפטית שסירובו זה, משמעותו הרשעה בעבירה של נהיגה בשכרות. לפיכך הרשיע את הנאשם בעבירת הסירוב להיבדק וזיכה אותו מעבירת נהיגה בשכרות, לאור החשש שמא לא הבין את תוכן האזהרה שנאמרה לו.
תתע"א 2878-08-18