תתע (פ"ת) 2550-09-11
הרשעה בגין נהיגה בשכרות ניתן לבסס באמצעות בדיקת ינשוף, בדיקת מאפיינים או בדיקת דם. כאשר הנהג המעוכב מסרב לבצע אחת מבדיקות אלו, בשל טעמים לא ראויים או נימוקים לא מהימנים, ניתן להרשיעו בגין עבירת הנהיגה בשכרות רק על סמך סירוב זה. עם זאת, החוק קובע כי יש ליידע את הנאשם אודות משמעות והשלכות סירובו זה, כתנאי להרשעתו.
במקרה אשר הונח לפתחו של בית המשפט לתעבורה, נדון עניינו של נאשם אשר הואשם בעבירות בניגוד לסעיפים 62(3), 64ב ו-64ד(א) לפקודת התעבורה. קרי, נהיגה בשכרות בשל סירוב לעריכת ביצוע בדיקת נשיפה. בתחילה, הנאשם הודה בעובדות שיוחסו לו בכתב האישום אך לאחר מכן ביקש לבטל את ההודאה ולקיים התייעצות עם עורך דין.
התביעה נענתה לבקשה ונקבע מועד הקראה נוסף לכתב האישום. במועד זה, לאחר שהנאשם התייעץ עם עורך דין, הוא כפר בעובדות וטען כי השוטרים שעיכבו אותו לא הסבירו לו את משמעות סירובו לבדיקת דם לצורך גילוי רמת אלכוהול בגוף. זאת בניגוד לחוק. המאשימה טענה כי לאחר עיכובו של הנאשם, השוטרים ניסו לבצע בדיקת נשיפה מספר פעמים, אך הנאשם כשל בביצועה שוב ושוב. לאחר מכן, הם ביקשו ממנו לבצע בדיקת דם, והלה סירב. אז, הוא נלקח לתחנת המשטרה שם בוצעה לו בדיקת נשיפה נוספת ללא הצלחה ובדיקת מאפיינים שהניבה תוצאות שנויות במחלוקת. לאחר מכן, שוטר בדרגת רב פקד הורה על פסילתו המנהלית של רישיון הנהיגה של הנאשם והשבית את רכבו למשך שלושים ימים. מנגד, הנאשם העיד כי שיתף פעולה עם השוטרים ולא היה שיכור, אך סירב לבצע בדיקת דם. הוא הדגיש כי משמעות הסירוב הנ"ל לא הוסברה לו כיאות והסיבה בגינה הוא סירב הייתה חששו ממחטים.
המסגרת הנורמטיבית
במקרה זה, השופטת דנה בשאלת מהימנות עדותו של הנאשם אודות אי מתן הסבר לסירובו לעבור את בדיקת הדם. יודגש כי אם השופטת הייתה מקבלת את גרסת הנאשם, והיה נקבע שלא ניתן לו הסבר בדבר משמעות סירוב לבדיקת אלכוהול, הרי שלא היה ניתן להרשיעו בגין סירובו לעבור בדיקת נשיפה. אולם, לא כך היו פני הדברים. לאחר בחינת הראיות והעדויות, השופטת החליטה לקבל את עדותם של עדי התביעה, השוטרים, אשר מסרו גרסה מהימנה אודות מתן הסבר לנאשם בדבר השלכות סירובו להיבדק בבדיקת דם.
הנאשם הודה כי סירב לבצע בדיקת דם וטען כי סירובו נבע מחששו ממחטים וכי הוא סבר שהיה מדובר בתרומת דם ולא בבדיקת רמת אלכוהול. השופטת דחתה גרסה זו וקבעה כי הנאשם ניסה למצוא תירוצים שונים על מנת להצדיק את סירובו, אשר לא היה להם עיגון במציאות. "הוא הבין כי השוטרים חשדו בשכרותו וכי המבחנים אותם עבר נועדו להעריך את רמת האלכוהול בגופו", נכתב בהכרעת הדין. כל גרסאותיו של הנאשם בנוגע לאופן השתלשלות העניינים נדחו על ידי השופטת. בסופו של היום, נקבע שנפלו בגרסאות אלה סתירות רבות.
בית המשפט קבע כי הנאשם הבין את מהות העבירה בגינה הוא עוכב ונבדק. לפיכך, משסירב הנאשם להמשיך בבדיקות, בשל הצדקות אשר היו חסרות עוגן במציאות, הוא הורשע בעבירה של נהיגה בשכרות. הנאשם נידון לקנס בסך 2,500 ₪, עונש מאסר על תנאי למשך 5 חודשים, ופסילת רישיון נהיגה למשך 30 חודשים.
לסיכום, בית המשפט דחה את הצדקותיו של הנאשם לעניין סירובו לעבור בדיקת דם לצורך גילוי רמת אלכוהול בגופו. נקבע כי משמעות סירוב זה הייתה ברורה לנאשם, לאחר שניתנו לו הסברים בעניין על ידי השוטר שעצר אותו. משכך, הוא הורשע בעבירה של נהיגה בשכרות עקב סירובו לבצע בדיקה זו.
www.sustainable-transport.org.il
ברוכים הבאים לאתר נהיגה בשכרות. יש לכם שאלה? אנחנו רוצים לעזור!
