תתע (נצ') 5846-06
לא פעם, צדדים במשפט פלילי מגיעים להסדר טיעון במסגרתו נקבע עונשו של הנאשם "בתמורה" להודאתו בביצוע העבירות. הסדרים אלו נפוצים גם בתחום עבירות התעבורה, והפרתם עלולה להוביל להטלת עונשים חדשים, חלופיים וחמורים יותר על ידי בית המשפט. להלן דוגמא למקרה של הפרת הסדר טיעון בגין נהיגה בשכרות.
במקרה זה, הנהג הנאשם נמצא נוהג תחת השפעת אלכוהול בתאריך 17.06.06, לאחר שהוא נעצר על ידי המשטרה. נערכה לו בדיקת ינשוף אשר הצביעה על ריכוז של 715 מק"ג אלכוהול בליטר אויר נשוף. הנאשם הודה בעבירה והורשע בגינה. לאחר הרשעתו, נערך בבית המשפט לתעבורה דיון לעניין העונש והשופט אישר את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים. במסגרתו, הוטלו על הנאשם 300 שעות שירות לתועלת הציבור. כמו כן, הושת עליו מאסר על תנאי למשך חמישה חודשים, קנס בסך 800 ₪ והוא נפסל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה למשך 24 חודשים, בנוסף לשישה חודשי פסילה על תנאי. הנאשם לא מילא אחר צו עבודות השירות שלו ולא ביצע אותן כנדרש. כתוצאה מכך, בוטל חלק זה מעונשו. בקשת הסנגור לעיון חוזר בהחלטת הביטול נדחתה.
המסגרת המשפטית
סעיף 71 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 קובע כי בית המשפט רשאי להטיל עונש נוסף במקום צו עבודות שירות שמבוטל. זאת תוך הפעלת שיקול דעת והתחשבות בעונשים האחרים שהוטלו על הנאשם בהליך. לכן, עם ביטול הצו, התביעה ביקשה להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל בנוסף למאסרו על תנאי ולפסול את רישיונו למשך תקופה ארוכה יותר. התביעה ציינה כי עונש המאסר בפועל לא התבקש במסגרת הסדר הטיעון, אך לאחר ביטול הצו היה ניתן להוסיפו.
מנגד, הסנגור טען שלא היה ניתן להטיל על הנאשם עונש זה לאחר שהתביעה נמנעה מלהצהיר עליו מלכתחילה. בשל פעולה זו של התביעה, הנאשם כלל לא היה מודע שהוא חשוף לעונש זה בעת הודאתו בעבירות. בנוסף, נטען שהעבירה בוצעה בשנת 2006 ומאז חלפו מספר שנים בהן הנאשם סיים לרצות את תקופת הפסילה שהוטלה עליו במעמד גזר הדין ומאז לא שב לבצע עבירות נוספות.
בית המשפט קובע: "יש להחמיר בעונשו של הנאשם ולהאריך את תקופת הפסילה"
השופטת ציינה כי לצד הצורך בהרתעה מפני עבירות של נהיגה בשכרות, היה לבחון את נסיבותיו האישיות של הנאשם בכל כתב אישום. במקרה זה, כמות האלכוהול שנמצאה בגופו של הנאשם לאחר עיכובו הייתה כמעט פי שלוש מהכמות המקסימאלית המותרת בחוק. למרות נתון חמור זה, בית המשפט הקל בעונשו של הנאשם והטיל עליו את עונש המינימום שקבוע בסעיף 39א לפקודת התעבורה: פסילה לשנתיים.
לאור העובדה שבמהלך תקופה זו הנאשם לא ביצע את אחד מרכיבי הענישה שהוטלו עליו במסגרת הסדר הטיעון, היה על השופטת לבחון את עונשו כבראשונה. כלומר, הסדר הטיעון לא היה עוד רלוונטי. משכך, נקבע כי היה מקום להחמיר עם הנאשם בשל כמות האלכוהול הרבה שנמצאה בגופו וחומרת העבירה. עם זאת, השופטת התחשבה לקולא בעובדה שהנאשם ריצה חלק משעות העבודה לציבור שהוטלו עליו, ברכיבי ענישה אחרים ובנסיבות חייו האישיות בהן הוא נקלע למצוקה כלכלית קשה. באיזון בין השיקולים השונים נקבע כי התועלת לציבור בהטלת עונש מאסר בפועל הייתה קטנה לעומת הנזק שהיה נגרם לנאשם.
בסופו של דבר, השופטת דחתה את בקשת המאשימה להטיל עונש מאסר בפועל וקנס נוסף על הנאשם. במקום צו עבודות השירות שבוטל, היא גזרה על הנאשם פסילת רישיון למשך שנה נוספת וחייבה אותו לחתום על התחייבות בסך 10,000 ₪ שלא יעבור במשך שלוש שנים עבירה נוספת של נהיגה בשכרות או בזמן פסילה. לסיכום, למרות הפרת הסדר הטיעון מצד הנאשם, ואי עמידה בעונש שהוטל עליו, השופטת לא החמירה עמו ונמנעה מהשתת עונש מאסר בפועל בשל שיקולי הקולא השונים.
www.sustainable-transport.org.il
ברוכים הבאים לאתר נהיגה בשכרות. יש לכם שאלה? אנחנו רוצים לעזור!
