האם נהיגה בשכרות מהווה רישום פלילי?

נהיגה בשכרות היא אחת מהעבירות החמורות ביותר בפקודת התעבורה, העבירה נידונה ברוב המקרים בבתי הדין לתעבורה. יחד עם זאת מדובר בעבירה פלילית ובמקרים מסוימים כמו במקרה של הריגה עקב נהיגה בשכרות, יכול להישאר לנאשם רישום פלילי.

הגבול בין אישום בביצוע עבירות תנועה לבין אישום בביצוע עבירות פליליות לא תמיד ברור ונתון להחלטת בית המשפט. עבור הנאשם יש לכך משמעות רבה, מאחר שהרשעה בפלילים חמורה הרבה יותר מאשר הרשעה בעבירות תעבורה ובהתאם לכך נקבעים העונשים.

נהיגה תחת השפעת אלכוהול מסכנת גם את הנהג שבחר לנהוג ברכב כשהוא נתון להשפעה של משקאות משכרים חרף האיסור החמור, וגם את יתר משתמשי הדרך. וכאשר הנהג שיכור, קיים סיכוי גבוה משמעותית למעורבות בתאונת דרכים.

לאור ריבוי עבירות נהיגה בשכרות וכחלק מהמאבק הלאומי בתאונות הדרכים ובקטל בדרכים, בתי המשפט נוקטים כיום בגישה מחמירה, אשר לפיה רישיון הנהיגה של נהג שהודה והורשע בביצוע עבירה של נהיגה בשכרות, תחת השפעת אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שנקבע בחוק, ייפסל לתקופה של שנתיים לפחות, גם אם הוא לא הורשע בביצוע עבירות תעבורה נוספות.

עבירת נהיגה בשכרות מלווה בסנקציות חמורות ובהליכים משפטיים ממושכים, כמו פסילה מנהלית, החרמת הרכב לשלושים יום, ופסילה ממושכת. כמו כן, הנהג צפוי לרכיבי ענישה נוספים כגון: פסילה על תנאי, קנס כספי ומאסר על תנאי. במקרה של תאונת דרכים עם נפגעים, רישיונו של הנהג עלול להיפסל לצמיתות והוא צפוי לרצות מאסר בפועל.

על פי פקודת התעבורה נהיגה בשכרות מוגדרת בשלושה מצבים: האחד, כאשר הנהג שתה משקה אלכוהולי בזמן נהיגה, או בשעה שהוא היה ממונה על הרכב. השני, כאשר בגופו של הנהג נמצא סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של הסם. והשלישי, כאשר נמצא אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שנקבע בחוק.

בדיקת ינשוף היא אמצעי להשיג ראיה בהליך פלילי לצורך הצגתה במשפט נגד נהג כשבגופו נמצאה כמות אלכוהול אסורה. הסף בבדיקת דם הוא עד 50 מיליגרם של אלכוהול במאה מיליליטר של דם ובבדיקת נשיפה במכשיר הינשוף הסף עד 290 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של דוגמת אוויר נשוף.
שוטר תנועה רשאי לעצור כל נהג בדרך, ולבקש ממנו לבצע בדיקת שכרות גם ללא כל חשד סביר. נהג שלא יכול לבצע בדיקת נשיפה מסיבות בריאותיות, נדרש לבצע בדיקה חלופית שזו בדיקת דם. נהג שיסרב לעבור את הבדיקה, או ינסה להכשיל אותה, יורשע לרוב בביצוע העבירה ודינו כדין נהג שנתפס והוכח כי הוא שיכור. סירוב לביצוע הבדיקה נחשב לנהיגה ברף גבוה של שכרות, ומוביל להטלת עונשים חמורים ומכבידים שכוללים בין היתר עונשי פסילה בפועל ארוכים, בצירוף רכיבי ענישה נוספים.

המחוקק החמיר את סף השכרות לגבי נהגים חדשים ולנהגים צעירים, שטרם מלאו להם 24 שנים. במקרה של נהג צעיר או נהג חדש, הנהג ייחשב לשיכור אם בדגימת נשיפה מצוי בגופו אלכוהול בריכוז העולה על 50 מיקרוגרם בליטר אויר נשוף, או בבדיקת דם ריכוז האלכוהול בדמו עולה על 10 מ"ג אלכוהול ב- 100 מיליליטר של דם. כמו כן, נהג חדש ונהג צעיר צפוי לענישה מחמירה ומשמעותית ולפסילת רישיון נהיגה עד תום ההליכים המשפטיים.

למחיקת רישום פלילי, מומלץ לפנות אל עורך דין פלילי עם ניסיון בביטול רישומים פליליים בגין עבירה זו.