פקודת התעבורה קובעת כי במידה ואדם הורשע בנהיגה בשכרות, בית המשפט יטיל על האחרון, בנוסף לכל עונש אחר, פסילת מינימום של שנתיים לפחות. במקרים בהם מדובר בנהג אשר הורשע בשנה שקדמה לעבירה הנ"ל בנהיגה בשכרות, בית המשפט יטיל על האחרון עונש של פסילה למשך ארבע שנים. יצוין כי בית המשפט רשאי, בנסיבות מיוחדות, לחרוג מהוראה זו ולקבוע פסילה לתקופה קצרה יותר.
הלכה פסוקה היא כי מטרתו של המחוקק בעת קביעת עונש הפסילה המינימאלי הייתה לצמצם את שיקול דעתו של בית המשפט בבואו לחרוג מהוראות פקודת התעבורה בגין נהיגה בשכרות. כפועל יוצא מכך, בתי המשפט שללו פעם אחר פעם טענות בנוגע לקיומן של ה"נסיבות החריגות והמיוחדות" באשר לפסילה בגין נהיגה בשכרות של פחות משנתיים.
נסיבות מיוחדות, מהן?
סמכותו של בית המשפט לסטות מפסילת המינימום מעוגנת בסעיף 36(ב) סיפא לפקודת התעבורה. עם זאת, בית המשפט רשאי לעשות שימוש בסמכות זו רק לאחר שהוא מצא "נסיבות מיוחדות" אשר הצדיקו זאת. סטייה מפסילת המינימום לא תוכל להיות על ידי גזירת דין על תנאי כנגד הנאשם. לדוגמא, במקרה אשר נדון לאחרונה בבית המשפט המחוזי, בוטל עונש פסילה על תנאי אשר הוטל על נהג בגין נהיגה בשכרות, וזאת משום שנקבע כי קיצור הפסילה המעוגן בסמכותו של בית המשפט לפי סעיף 36(ב) איננו מתיר המרת פסילה בפועל בפסילה על תנאי.
"משלא מצא בית משפט קמא להפעיל את סעיף 39א סיפא ולהפחית מעונש המינימום, ואף קבע במפורש, כי ראוי להטיל על המשיב את עונש המינימום, הרי שהוא לא היה רשאי להפעיל את סעיף 36(ב) סיפא ולהטיל את הפסילה בתנאי", נכתב בפסק הדין הנ"ל, "על הפסילה להיות פסילה בפועל".
העובדה כי לא נגרמה תאונת דרכים או כי מדובר בנהג וותיק אשר מעד בפעם הראשונה, לא הואילו לנאשמים בבית המשפט לתעבורה. כמו כן, גם טענות כגון נהג מובטל אשר זקוק לרישיון לשם מציאת עבודה לא הוכרו כטענות אשר הצדיקו סטייה מפסילת המינימום. לא אחת, נקבע כי "תאונות דרכים הפכו למכת מדינה ונהיגה תחת השפעת אלכוהול ומשקאות משכרים הוכרה כגורם לתאונות". אי לכך, בתי המשפט נוטים לראות במדיניות הענישה בעבירות אלה כ"מחייבת מידה מחמירה". לדוגמא, ברע"פ 8386/06 אשר ניתן בנובמבר 2006, נקבע כי למרות שמדובר היה בנהג שרמת האלכוהול בגופו הייתה נמוכה ביותר ("רק" 316 מ"ג לליטר אוויר נשוף), לא היה בכך כדי להצדיק פסילה פחותה משנתיים.
ערעור המדינה
לעיתים, הנאשם ובא כוחו מצליחים לשכנע את בית המשפט לתעבורה לגזור על הנהג עונש פסילה נמוך משנתיים למרות הרשעתו בנהיגה בשכרות. עם זאת, חשוב להדגיש כי מדובר במקרים קיצוניים וחריגים בלבד. כמו כן, במרבית המקרים הנ"ל המדינה תגיש ערעור על קולתו של גזר הדין. במרבית המקרים, לדאבונם של הנהגים, בית המשפט המחוזי יקבל את ערעור המדינה ויעמיד את העונש על שנתיים כמינימום הקבוע בחוק.
סיווג פסילה
במקרים מסוימים, נהג אשר רישיונו נפסל בגין נהיגה בשכרות יוכל לעתור לסיווג פסילה באופן כזה שהוא יוכל לעשות שימוש ברכב לצורכי עבודתו או לשם טיפולים רפואיים. לדוגמא, בתיק 3124-08-07, דובר על נהג אשר נתפס נוהג בשכרות ואשר ביקש מבית המשפט להתיר לו לנהוג בתחום המפעל בו הוא עובד על גבי מלגזה. במקרה זה, בית המשפט עמד על נסיבותיו המיוחדות של הנאשם, על מצבו הכלכלי והצורך לפרנס את משפחתו, וקבע כי האחרון אמנם לא ינהג ברכב פרטי במשך שלוש שנים, אך הוא יוכל לנהוג בתחומי עבודתו על מלגזה.