נהג שנתפס ברכב תחת השפעת אלכוהול או סמים צפוי לפסילת רישיון נהיגה למשך שנתיים לפחות, לצד עונשים נלווים, כמו מאסר על תנאי, עבודות שירות ואף מאסר בפועל
אלכוהול הוא סם מסוכן ביותר, אשר עלול לגרום לתאונות דרכים קטלניות, עקב פגיעה ביכולותיו המוטוריות של הנהג השיכור, ירידה בתשומת לבו למתרחש בכביש ושיבוש בשיקול הדעת בנוגע למדדי הזמן והמרחק.
החוק מגדיר נהיגה בשכרות בשלושה מצבים: האחד, אם הנהג שתה משקה אלכוהולי בעת נהיגה או בזמן שהיה אחראי על הרכב. השני, אם נמצא בגופו סם מסוכן. השלישי, אם נמצא בגופו אלכוהול בריכוז הגבוה מהמותר בחוק.
נהג שיכור הוא מי שנוהג תחת השפעת אלכוהול או סם משכר או מסוכן, כאשר ריכוז האלכוהול בגופו הוא 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף ומעלה, או 50 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר דם (בבדיקת שכרות או בדיקת דם). נהגים חדשים, צעירים ומקצועיים מוגדרים כשיכורים, אם נמצא בגופם אלכוהול בריכוז העולה על 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם, או על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף.
הגולשים באתר התעניינו גם בכתבות הבאות:
- פסילת מינימום בעבירת השכרות
- מתי כדאי לעשות הסדר טיעון בעבירת השכרות?
- מה העונשים הצפויים בעבירת השכרות?
- זיכוי מעבירת נהיגה בשכרות, אימתי?
סעיף 169ב לתקנות התעבורה קובע כי לא ינהג אדם רכב בדרך או במקום ציבורי ולא יניעו אם הוא תחת השפעת סמים, או אם ריכוז האלכוהול עולה על המידה הקבועה, ובעל רכב או הממונה עליו לא ירשה לשיכור לנהוג בו. אדם עשוי לבצע עבירה של נהיגה בשכרות אם הוא יושב או ישן במושב הנהג ברכב חונה, גם כאשר הרכב לא מונע.
סעיף 39א לפקודת התעבורה, קובע עונש מינימום של שנתיים פסילת רישיון נהיגה לנהג שיכור, גם אם לא ביצע עבירות אחרות, למעט בנסיבות מיוחדות. כך למשל, בית המשפט יכול לחרוג ממתחם העונש ההולם, כאשר קיימים שיקולים שיקומיים המצדיקים סטייה מהמתחם שנקבע, ואם יש סיכוי של ממש כי הנאשם ישתקם בעתיד, במסגרת קבוצה טיפולית בתחום הנהיגה והאלכוהול, או מסגרות שיקומיות אחרות.
ואולם, בתי המשפט נוטים להטיל עונשים חמורים על הנהגים אשר עלו על הכביש תחת השפעת אלכוהול וסמים, ובמקרה שנהיגה בשכרות גורמת לתאונה קטלנית, נהוג להעמיד את הנאשם לדין על עבירת הריגה ולא להסתפק באשמת גרימת מוות ברשלנות, והעונשים יכולים להגיע למספר שנות מאסר.
הרשעה בנהיגה בשכרות מכוח סירוב להיבדק
בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב גזר 10 חודשי מאסר בפועל ופסילת רישיון למשך 10 שנים לנהג אשר הורשע בעבירה שלישית של נהיגה בשכרות, כאשר ההרשעה האחרונה היא מכוח החזקה הקבועה בחוק לנהג המסרב להיבדק.
המדינה ביקשה מבית המשפט להפעיל את העונש המותנה ולגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל מאחר שלחובתו חמש הרשעות קודמות בתחום התעבורה, כולל שימוש בסמים לצריכה עצמית. מנגד הסנגור להתחשב בפגיעה הצפויה של בתו הקטינה.
הנאשם בחר שלא לקחת אחריות על האירוע, על כן סבר בית המשפט כי הוא לא הפנים את חומרת מעשיו ואינו מוכן לערוך שינוי מהותי ולעבור שיקום וגמילה מאלכוהול, לפיכך קבע כי יש להטיל עליו עונש אשר ירתיע אותו מביצוע עבירה נוספת.
3 שנות שלילה עקב נהיגה בשכרות בפעם השנייה
במקרה אחר, גזר בית משפט לתעבורה בירושלים עבודות שירות למשך חודשיים, פסילת רישיון נהיגה לשלוש שנים, קנס בסך 1,500 שקלים ומאסר על תנאי, לנאשם אשר נהג ברשלנות תחת השפעת אלכוהול וגרם לתאונת דרכים עצמית.
הנאשם נהג ברכבו ונסע מכיוון ים המלח לירושלים. כאשר הגיע לצומת סמוך ליציאה מכביש 90, הוא התעסק עם הרדיו ועקב כך סטה מהנתיב, איבד שליטה על הרכב והתהפך לתוך התעלה. מבדיקת שכרות עלה כי ריכוז האלכוהול בדמו היה פי ארבע מהכמות המותרת בחוק, וזו הייתה הפעם השנייה שבה הורשע בעבירה של נהיגה בשכרות.
בית המשפט סבר כי השכרות הגבוהה שבה היה נתון הנאשם הייתה גורם מרכזי לנהיגתו הרשלנית שגרמה לתאונת דרכים, על כן קבע כי הנאשם ירצה עבודות שירות במשך חודשיים ורישיונו יישלל למשך שלוש שנים