מדינת ישראל משקיעה משאבים רבים על מנת למגר את תופעת הקטל בדרכים. לא אחת, התאונות נגרמות משום שהנהג עלה לכביש לאחר שתיית אלכוהול מעבר לכמות המותרת. בכך, הנהג מהווה סכנה ליתר הנהגים, הולכי הרגל, נוסעי מכוניתו ולעצמו. על מנת להרתיע מפני תופעה זו, המחוקק הישראלי קבע בפקודת התעבורה עונש של פסילת מינימום למשך שנתיים בגין נהיגה בשכרות. במקרים קיצוניים, בהם אדם נהרג כתוצאה מעבירה זו, בית המשפט רשאי להורות על שלילת רישיון הנהיגה של המורשע לצמיתות. דהיינו, באופן תמידי. חשוב להבהיר כי פסילה מסוג זה יכולה להיעשות רק על ידי בית המשפט במסגרת גזר דינו של הנאשם, ולא על ידי קצין משטרה.
מקרי פסילה לצמיתות שהופיעו בפסיקה:
ת"פ 40391/01 מדינת ישראל נגד בובילב
במקרה זה, נגזר דינו של נאשם שהורשע בעבירות של נהיגה בשכרות, נהיגה ללא רישיון והריגה. על פי הנטען בכתב האישום, הנאשם שתה לשוכרה עם חברו ולמרות זאת, הסכים לנסוע אחר רכבו של החבר. הנאשם נכנס לרכבו והחל לנהוג בו, למרות שהוא לא עבר טסט ואחד מהצמיגים היה פגום. סמוך לאחד מהצמתים בחולון, התנגש הנאשם ברכבו של החבר ולאחר מכן, המשיך בנהיגה ללא כל חשש. באחד מהרחובות המרכזיים בעיר, הנאשם פגע בהולך רגל שחצה את הכביש, בעת שנסע במהירות של 62 קמ"ש. לאחר הפגיעה, הנאשם גרר עמו את הולך הרגל ורק לאחר מכן, עצר את רכבו. הוא ירד לכיוון הכביש, הבחין במעיכה בגג הרכב וניסה להמשיך בנסיעה. משהתקשה לעשות זאת, יצא הנאשם בשנית מרכבו ורק אז הבחין בהולך הרגל, שהיה תחת גלגלי המכונית. הנאשם נמלט מהמקום ונמנע מהגשת עזרה להולך הרגל, אשר נפטר כעבור כמה ימים.
התביעה ביקשה לשלול את עונשו של הנאשם לצמיתות ולהטיל עליו שנות מאסר רבות עקב חומרת מעשיו. מצד שני, ביקש בא כוחו להתחשב בנסיבות האישיות כגון גילו המבוגר של הנאשם, מצבו הבריאותי של אשתו והודאתו. לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, השופט קיבל את עמדת התביעה באשר לעונש הראוי. הוא הביע תרעומת רבה אודות הנסיבות החמורות של המעשה, כפי שעלו מהשתלשלות האירועים וטען כי התנהגותו של הנאשם מראשית האירוע, עת נהג ברכבו תחת השפעת אלכוהול רבה, הביעה זלזול בחיי אדם ואדישות. לכן, הוחלט לפסול את רישיונו של הנאשם לצמיתות ולהשית עליו שבע שנות מאסר, מתוכן חמש לריצוי בפועל.
ת"פ 40086/05 מדינת ישראל נגד זוברייב
מדובר במקרה בו הוכרע עונשו של נאשם שהורשע בעבירת ההריגה, גרימת תאונת דרכים בה נחבל אדם ונהיגה בשכרות. כפי שעלה מכתב האישום, העבירות בוצעו באחד מצמתי העיר נתניה. הנאשם נהג ברכבו ולצידו ישב חבר. טרם הנהיגה, שתה הנאשם משקאות אלכוהוליים בכמות שגרמה לכך שבעת הנהיגה הוא היה שיכור. כאשר הנאשם עמד בצומת, הגיע רכב נוסף ממול וחצה אותו ברמזור ירוק. בטרם הספיק נהג הרכב להשלים את חצייתו, נכנס הנאשם עם רכבו לצומת באור אדום והתנגש ברכב שממול. כתוצאה מכך, נפגע נהג הרכב השני ונפטר מפצעיו זמן קצר לאחר מכן. חברו של הנאשם נפגע אף הוא.
התביעה ביקשה לשלול את רישיונו של הנאשם לעד ולהטיל עליו עונש מאסר ממושך. מנגד, בא כוחו של הנאשם ביקש להתחשב בהודאתו של הנאשם ובמצבו הנפשי "העדין". לאחר שמיעת הטענות, השופט קבע כי נסיבות החומרא במקרה זה גברו על נסיבות הקולא. שכן, הנאשם שתה משקאות משכרים רבים ואחוז האלכוהול שנמדד בדמו היה גבוה. בנוסף, הוא נהג בפזיזות והביא במעשיו לתוצאה קשה ולסבל רב עבור משפחת המנוח. עם זאת, השופט סטה מבקשת התביעה והורה לבסוף על שלילת רישיונו של הנאשם למשך 15 שנים בלבד ולמאסרו בפועל למשך 3.5 שנים.
לסיכום,
ניתן לומר שרק במקרים חריגים, בהם הנהיגה בשכרות מובילה להתרחשות תאונת דרכים שתוצאתה קטלנית, נוטה בית המשפט לשלול את רישיונו של הנהג לצמיתות. עם זאת, כאמור, כל מקרה נבחן לגופו של עניין בהתאם לנסיבותיו הוא.
www.sustainable-transport.org.il
ברוכים הבאים לאתר נהיגה בשכרות. יש לכם שאלה? אנחנו רוצים לעזור!
