בשנים האחרונות, בשל העלייה במודעות בכל הנוגע לנהיגה בשכרות, הוגברה באופן משמעותי האכיפה של עבירה זו בכבישי ישראל. שוטרים וניידות משטרה ממתינים לנהגים ביציאה ממתחמי הבילוי ובכבישי הארץ, ועורכים לאחרונים בדיקות שכרות. מדי שבוע, עשרות נהגים "מאבדים" את רישיון הנהיגה שלהם, ולא אחת – את רכבם למשך חודש – וזאת בגין נהיגה בשכרות.
לעיתים, נהגים מבקשים למנוע את בדיקת השכרות וזאת במחשבה כי בהעדר תוצאות מדעיות, יהיה קשה להרשיעם בדין. יש להדגיש כי ניסיון להכשיל או לסרב לעבור בדיקת ינשוף עלול לעמוד לנהג לרועץ. עם זאת, לעיתים, סירוב לבדיקת ינשוף יכול גם להצמיח זיכוי בבית המשפט. חשוב אפוא לשים לב לפרטים במהלך הסירוב, לרבות לתגובתו של השוטרים בשטח.
בדיקות שכרות, מהן?
בדיקת השכרות הנפוצה ביותר אשר נערכת לנהגים בישראל הינה בדיקת הינשוף. מדובר בבדיקה אשר בוחנת את שיעור ריכוז האלכוהול של הנהג בליטר אוויר נשוף. בדיקות נוספות הינן בדיקות דם ושתן. כמו כן, ייתכן ונהגים אשר נחשדים בנהיגה בשכרות יתבקשו לעמוד במבחן מאפיינים (שאיננו מדעי) הכולל הליכה בקו ישר, עמידה על רגל אחת, ניסיון להצמיד אצבעות בעיניים עצומות וכדומה. יודגש כי השוטר אף מתרשם מהתנהגותו של הנהג בשטח (לדוגמא, התנהגות עליזה, עיניים אדומות, ריח אלכוהול מהפה וכדומה). יודגש כי כל אחת מהבדיקות הנ"ל יכולה לבסס כתב אישום והרשעה בנהיגה בשכרות. אין ספק כי בדיקה מדעית הינה המבחן "הבדוק" ביותר. עם זאת, יודגש כי הרשעת נהגים בנהיגה בשכרות יכולה להיות גם ללא עריכת בדיקה מדעית.
סירוב לבדיקת שכרות
כפי שצוין לעיל, נהגים רבים סבורים כי אם הם יכשילו את בדיקת השכרות, או יסרבו לעבור אותה, יעלה בידם להתחמק מהדין. לעניין זה יש להדגיש כי סעיף 64ד(א) לפקודת התעבורה קובע באופן מפורש כי נהג אשר יסרב לעבור בדיקה כאמור יראו אותו כמי שנהג בשכרות. כמו כן, סעיף 169ו(א) לפקודה מוסיף וקובע כי בית המשפט רשאי להורות על שלילת רישיון הנהיגה של נהג זה לשנתיים (דהיינו, פסילת המינימום לפי נהיגה בשכרות). במקרים כגון דא, מוטל על השוטר בשטח להסביר לנהג את משמעות סירובו ואת ההשלכות אשר עלולות להיות למהלך כאמור.
במקרים בהם יעלה בידיו של הנהג להוכיח כי השוטר לא הסביר לו את משמעות הסירוב לעבור את הבדיקה, ו/או הדברים לא יימצאו ביטוי מפורש בדו"ח שייערך לנהג, הרי שהאחרון יוכל לטעון לחפותו בבית המשפט. במקרים כגון דא, ישנה חשיבות רבה להתנהלות הנהג מול השוטרים. לדוגמא, במידה והנהג יטען כי הוא הסכים לעבור בדיקת אלכוהול, אך לא עלה בידו לבצע כראוי את בדיקת הינשוף, ומנגד השוטרים לא הציעו לו את האפשרות של "בדיקת דם", הרי שייתכן והאחרון יזכה בזיכוי בסופו של היום.
התנאים אשר קובעים חזקה כי נהג עלה על ההגה בגילופין וסירב לעבור בדיקת שכרות מוצאים ביטוי בסעיף 64ב(ב2) לפקודת התעבורה. על פי סעיף זה, חובה על השוטר אשר מבקש מהנהג דגימה, להודיע לו על מטרת נטילת הדגימה ולבקש לכך את הסכמתו. במידה והנהג מסרב, מוטל על השוטר להסביר לנהג את משמעותה המשפטית של פעולתו. יש לציין כי שוטרים רשאים לדרוש דגימה כאמור גם בהעדר חשד כי נעברה עבירה לפי פקודת התעבורה.
הכשלת הבדיקה במתכוון
יש נהגים אשר סבורים כי אם הם יכשילו במתכוון את הבדיקה, לדוגמא - לא ינשפו כראוי במכשיר, יעלה בידם להתחמק מאימת הדין. חשוב להדגיש כי במקרים כגון דא, השוטרים יכולים לטעון להכשלה מכוונת של הבדיקה, או לחילופין לדרוש מהנהג להתלוות עימם לבדיקת דם. טענות בדבר כישלון הבדיקה לא תוכלנה לעמוד לנהג אשר הוגש כנגדו כתב אישום בגין נהיגה בשכרות. למעשה, סירוב לעבור בדיקת שכרות יוכל להקים זכאות מהדין רק בשל התנהגות השוטר או כישלון בדיקה כנה (לדוגמא, בשל אסטמה או מחלה דומה).
היוועצו עם עורך דין
בדומה לעבירות תנועה אחרות, גם במקרים כגון דא מומלץ לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ משפטי. התנהלות מול המשטרה ובתי המשפט לתעבורה בסוגיות אלה, ללא ייצוג משפטי מטעם עורכי דין העוסקים בתחום, עלולה להסתיים במפח נפש. מנגד, ניהול אסטרטגיה משפטית נכונה יכול במקרים רבים "להציל" את הנהג גם כאשר הוא סבור שה"מקרה אבוד".
www.sustainable-transport.org.il
ברוכים הבאים לאתר נהיגה בשכרות. יש לכם שאלה? אנחנו רוצים לעזור!
