הדרך השנייה היא בדיקת מאפיינים, הכוללת רשימת בדיקות התנהגותיות שמבצע השוטר מיד לאחר מעצרו של החשוד בביצוע עבירת נהיגה בשכרות, כגון: הליכה בקו ישר, מבחן ריח, התרשמות במהלך שיחה עם הנהג ועוד. אולם אין מדובר בבדיקות מדעיות, לכן קשה יותר לבסס באמצעות בדיקת מאפיינים את אשמת החשוד בנהיגה בשכרות.
דרך נוספת לצורך גילוי ריכוז האלכוהול, הנחשבת למסורבלת ואיטית יותר, היא בדיקת דם. מדובר בבדיקה פולשנית המבוצעת על ידי רופא מוסמך בלבד, לכן נחשבת לבדיקה חריגה, וכמעט ולא מתבצעת בפועל על ידי המשטרה. בדיקת דם נערכת רק במוסד רפואי או במעבדה, לרבות בתחנת משטרה בתנאי מרפאה וכדי לקבל את התוצאות יש להמתין זמן רב. עם זאת מדובר בבדיקה מדעית שאין מחלוקת על תוצאותיה וזו הדרך המדויקת ביותר לקביעת שכרות.
באילו מקרים מותר לערוך בדיקת דם?
מאחר שבאמצעות בדיקת דם, ריכוז האלכוהול הנמדד בגופו של הנהג מייצג נאמנה את כמויות האלכוהול שצרך ואין ויכוח על תוצאותיה, המשטרה יכולה לדרוש לעבור בדיקת דם במקרים שבהם הנהג היה מעורב בתאונת דרכים, או כאשר קיים חשד סביר לביצוע עבירת תנועה חמורה, זאת כדי שלא ניתן יהיה לטעון בבית משפט על קבילות ואמינות בדיקת השכרות.
כמו כן, שוטר תנועה יכול לבקש מחשוד לעבור בדיקת דם, כאשר לא קיימת אפשרות טכנית להשתמש במכשיר ינשוף, כאשר המכשיר אינו מעלה תוצאה תקינה, כאשר הנהג אינו משתף פעולה וקיים חשד סביר לביצוע עבירת נהיגה בשכרות או כאשר עולה חשד לנהיגה בשכרות עקב השפעת סמים מסוכנים ולא ניתן לבצע בדיקת שתן.
נהג החשוד בביצוע העבירה יכול לבקש ביוזמתו, כי תבוצע גם בדיקת דם להוכחת חפותו. מאחר שנטילת דגימת דם היא הדרך הבטוחה ביותר למדוד את רמת האלכוהול בגוף, היא יכולה לסייע לנהג אשר לא עבר את כמות האלכוהול המותרת בחוק, אך במהלך הבדיקות האחרות, עלה החשד כי ביצע עבירה. לפיכך, נהג המעוניין להוכיח את חפותו, יכול לאחר כישלון בבדיקת מאפיינים ובדיקת ינשוף, לדרוש מהשוטר לבצע גם בדיקת דם.
מהי המשמעות של סירוב להיבדק?
שוטר תנועה, הדורש מחשוד לעבור בדיקת דם מחויב למסור פירוט מלא אודות הבדיקה ולבקש את הסכמתו של הנהג כדי לעבור בדיקה אצל רופא מוסמך, וכן למסור פירוט אודות המשמעויות המשפטיות וההשלכות לסירוב להיבדק. על השוטר להודיע לנהג את מטרת נטילת הדגימה ולהסביר כי חלה עליו חובה להיבדק מכוח החוק.
במקרה שנהג מסרב למסור דגימת דם על פי דרישת שוטר, ייחשב סירובו להודאה באשמה, כמו במקרה של סירוב לעבור בדיקת ינשוף, והדבר ייחשב כנהיגה בשכרות. לפיכך, נהג שמסרב לשתף פעולה, בין אם מדובר בבדיקת נשיפה ובין אם בבדיקת דם, נחשב כאילו נבדק ונמצא שיכור, והוא צפוי לעונש של פסילת רישיון מינימלית למשך שנתיים, לצד עונשים נלווים, כמו פסילה על תנאי, קנס כספי, מאסר על תנאי ובמקרים חמורים גם עונש שירוצה בדרך של עבודות שירות ואף מאסר בפועל בגין נהיגה בשכרות.