www.sustainable-transport.org.il 
ברוכים הבאים לאתר נהיגה בשכרות. יש לכם שאלה? אנחנו רוצים לעזור!
 

נהיגה בשכרות

הכשלת בדיקת ינשוף במודע - האם הנהג יורשע בנהיגה בשכרות?

תת"ע 4909-05-10

בית המשפט הרשיע נאשם בגין נהיגה בשכרות והכשלת בדיקת נשיפה, וזאת לאחר שהלה נעצר וסירב להיבדק. על פי חוק, המשטרה רשאית לעצור נהגים ולבדוק את רמת האלכוהול בגופם באמצעות מכשיר הינשוף, בדיקת מאפיינים ואף בדיקת דם. כאשר הנהג מכשיל במודע את הבדיקה, ולאחר שהוא יודע אודות משמעות סירוב לעבור בדיקה שכזו, ניתן להרשיעו בפלילים.

במקרה דנן, הנאשם נעצר באחד מלילות חודש אפריל 2010, לאחר שנהג תחת השפעת אלכוהול וסירב לתת דגימת אוויר באמצעות מכשיר הינשוף, לדרישת השוטר. התביעה טענה כי לאחר מעצרו, הנאשם נדרש לנשוף במכשיר הינשוף, ועשה זאת בצורה חלשה מאוד. לאחר מכן, נטען כי הנאשם התבקש לעבור בדיקת מאפיינים שכשלה, ולבצע בשנית את בדיקת הינשוף. התביעה הדגישה כי הובהרו לנאשם מטרות הבדיקות ואופן עריכתן. התובע המשטרתי הוסיף וטען כי הנאשם סירב להמשיך בבדיקה, ולמרות שעשה עצמו נושף, הוא לא נשף כלל.

ההגנה טענה כי הנאשם לא שתה כלל באותו ערב בשל בעיה רפואית. נטען כי לאחר מעצרו, הוא נשף למכשיר לאט בשל חשש מפני פגיעה בשיניו התותבות וסירב לבצע את הבדיקה בשנית. הנאשם הוסיף כי הוא ביקש מהשוטרים לבצע בדיקת דם אך לא נענה. הנאשם הכחיש את כישלונו בבדיקת המאפיינים ואת סירובו לחתום על הדרישה להיבדק.

מסגרת משפטית נורמטיבית

העבירות בהן הואשם הנאשם היו עבירות לפי פקודת התעבורה. באשר לעיכובו של הנאשם ודרישת בדיקתו, נקבע כי לנאשם הוסברה מהות הסירוב לעריכת הבדיקה, כפי שנטען על ידי התביעה. עדות השוטר במקרה זה שכנעה את השופט, שקבע כי הנאשם המציא שלל תירוצים לסירובו להיבדק, החל ממצב בריאותי וכלה בקשיי הבנה של השפה העברית. בנוגע לבדיקת המאפיינים, הוחלט כי הנאשם נכשל בביצועה, וכן כי הוא הכשיל את עריכת בדיקת הינשוף השנייה על ידי זיוף נשיפתו.

השופט הדגיש כי לנאשם הובהר כי לא היה ניתן להימנע מביצוע הבדיקה בשל טעמים רפואיים, אך למרות זאת הוא פעל להכשלתה של הבדיקה במודע. לאור פרשנות סעיף 64ד לפקודת התעבורה בפסיקה, נקבע כי התנהגותו של הנאשם עלתה כדי סירוב לעבור את הבדיקה, וזאת משום שאין הכרח כי הסירוב יהיה מפורש במילים. במקרים אלו, על הרשות מוטלת חובה להבהיר את משמעות הסירוב, קרי, הרשעה בעבירה פלילית, ובמקרה זה, הדבר נעשה כדין.

בנוסף, נקבע שבמקרה זה לא היה צורך בבדיקת דם על מנת להוכיח את שכרותו של הנאשם, לאור התנהגותו של האחרון אשר עשה עצמו נושף. כמו כן, לא הוכחה כל בעיה רפואית שמנעה את עריכת הבדיקה, בניגוד לנטען על ידי הנאשם, לרבות טענתו אודות החשש מפגיעה בשיניו התותבות.

בית המשפט הרשיע את הנאשם

לאחר שמיעת הראיות, בית המשפט קבע כי לנאשם הוסברה מטרת בדיקת הנשיפה ומשמעות סירובה, אך הוא הכשיל את עריכתה במודע. לפיכך, הנאשם הורשע בעבירות של נהיגה בשכרות וסירוב להיבדק באמצעות מכשיר הינשוף, עבירות בניגוד לסעיפים בניגוד לסעיפים 62(3), 64ב, 64 ד(א), וסעיף 39א לפקודת התעבורה. לסיכום, למרות טענתו של הנאשם כי לא נהג ושתה, וכי סירובו להמשיך בהליכי הבדיקה נבע ממגבלות רפואיות, בית המשפט החליט להרשיעו בגין העבירות שלעיל. מדובר בפעם נוספת בה סירוב לבדיקת אלכוהול לא הושיע את הנהג והלה נאלץ להתמודד עם ההשלכות של נהיגה בשכרות.

דרג עד כמה מדריך משפטי זה סייע לך 4.25 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 8)