www.sustainable-transport.org.il 
ברוכים הבאים לאתר נהיגה בשכרות. יש לכם שאלה? אנחנו רוצים לעזור!
 

נהיגה בשכרות

דיון במעמד צד אחד ואי התייצבות למשפט בגין נהיגה בשכרות

רע"פ 9183/11

במקרים בהם אדם נתפס נוהג בגילופין, מוגש כנגדו כתב אישום בגין נהיגה בשכרות. הדיון המשפטי בעניין העבירה דנן צריך להתקיים במעמד שני הצדדים, וזאת על מנת לאפשר לבעלי הדין לקבל את יומם בבית המשפט. עם זאת, סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי מאפשר גם קיום הליך שיפוטי בגין עבירה זו במעמד צד אחד, לרבות מתן פסק דין בהיעדר הגנה.

במקרה דנן, הוגש כנגד המבקש כתב אישום שייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות לאחר שהוא נעצר בדצמבר 2010 במקום ציבורי בהיותו שיכור. בדיקת הינשוף העלתה ממצא של 615 מ"ג לליטר אוויר נשוף (כמעט פי שלוש מהמותר בחוק). בית המשפט לתעבורה הרשיע את המבקש בהיעדרו. השופט קבע כי הנאשם זומן כדין למשפט ולא התייצב. בסופו של היום, הוטלו על הנהג 5 חודשי פסילה על תנאי מלקבל או להחזיק רישיון ו-24 חודשי פסילה בפועל. בנוסף, הנאשם חויב בתשלום קנס בסך 1,500 ₪. 

הנהג הגיש בקשה לביטול הכרעת הדין וזאת משום שהיא ניתנה בהיעדרו. לחלופין, בית המשפט התבקש לקבוע מועד לדיון במעמד שני הצדדים ולהורות על עיכוב פסק הדין עד לעריכת הדיון הנ"ל. המבקש טען כי אי התייצבותו נגרמה בשל טעות אודות מועד הדיון והוא כפר בהאשמות נגדו. כמו כן, נטען כי היה על בית המשפט לקיים את הדיון בעבירת השכרות במעמד שני הצדדים. שכן, דיון במעמד צד אחד עלול להוביל במקרים כגון דא ליצירת מדיניות שיפוטית המכירה בעבירה זו כעבירה קלה שניתן לדון בה בהיעדר הנאשם.

לבסוף, המבקש הוסיף כי הוא היה זקוק לרישיונו בעבודתו והיה לו ותק של ארבעים שנות נהיגה. השופט, בבואו לדון בבקשה, ביקש מהמבקש להבהיר מה היה מועד הדיון שבו הוא סבר כי היה עליו להתייצב ולסרוק את הזימון שהתקבל. עם זאת, המבקש לא הציג את הטופס הסרוק. משכך, בית המשפט דחה את בקשת ביטול פסק הדין וקבע כי המבקש הוא שבחר שלא לסרוק את הזימון ולמסור לבית המשפט מה היה תאריך הדיון המשוער על ידו.

ערעור לבית המשפט המחוזי

הנהג הגיש ערעור על החלטה זו לבית המשפט המחוזי. גם במסגרת ערעור זה, המבקש שב והדגיש את טענותיו אודות סיווג עבירת השכרות כקלה בשל עריכת הדיון במעמד צד אחד. בית המשפט המחוזי קבע שדחיית בקשת המבקש הייתה מוצדקת מן הטעם שהוא לא עמד בנטל ההוכחה אודות סיבת העדרו. על כן, הוחלט לדחות את הערעור. על החלטה זו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור ושב וחזר על טענותיו.

המסגרת המשפטית

בית המשפט העליון נדרש במקרה זה לסעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982. על פי הסעיף, ניתן לקיים דיון בעבירת השכרות גם ללא נוכחות הנאשם. כלומר, ההחלטה לדון בעבירה זו ללא נוכחות הנאשם הייתה כדין בהתאם לסמכותו של בית המשפט בחוק.

לכן, טענתו של הנאשם אודות פגיעה במדיניות השיפוטית לא העלתה שאלה מהותית חדשה שהצדיקה את מתן רשות הערעור, בפרט לאחר שעניינו נדון בשתי ערכאות קודמות. בנוסף, הודגש שהבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר נדחתה לאחר שהערכאה הדיונית אפשרה למבקש להציג את טענותיו, אולם הוא בחר שלא לעשות כן, גם במסגרת ערעורו לבית המשפט המחוזי. לאור כל האמור לעיל, שופט העליון לא מצא כל טעם להתערב בפסק הדין של ערכאת הערעור הראשונה והבקשה נדחתה.

לסיכום, בית המשפט העליון סירב לתת רשות ערעור במקרה זה לאור העובדה שטענותיו של המבקש לא הוכחו בערכאות הקודמות ואף עמדו בסתירה לדין המהותי, שקבע כי ניתן לדון בעבירת הנהיגה בשכרות במעמד צד אחד.

דרג עד כמה מדריך משפטי זה סייע לך 4.25 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 8)