נהיגה בשכרות - אפשר להציל את הרישיון שלך!

המשטרה ומערכת המשפט בישראל הטילו בשנים האחרונות מלחמת חורמה כנגד נהגים הנוטלים את ההגה כאשר הם בגילופין. לא אחת, תאונות דרכים קטלניות נגרמות בשל "נהיגה מבושמת" ובעקבות כך הוחמרה באופן משמעותי הענישה בגין עבירות אלה.

במקביל, משטרת ישראל הגבירה את האכיפה כנגד נהגים שיכורים וכיום ניתן למצוא ניידות משטרה רבות ה"אורבות" לנהגים ביציאה ממקומות בילוי ובאזורים נוספים ברחבי הארץ (לדוגמא, יציאה מכבישים מהירים, בסמוך לאולמות אירועים וכדומה).

סגן נשיא בית המשפט המחוזי, השופט חבש, התייחס לחומרתה של הנהיגה בשכרות בפסק דין אשר ניתן על ידו בע"פ 30663/06. כותב חבש - "בשורה ארוכה של פסקי דין, בתי המשפט התייחסו לחומרה היתירה אשר מקופלת בעבירות כגון נהיגה בשכרות.

עבירות אלה, כך נמצא, הינן מכת מדינה של ממש. אי לכך, הן הולכות וקונות לעצמן אחיזה לא מבוטלת במכלול עבירות התעבורה. בתי המשפט מצאו לנכון לנקוט כנגד נהגים שיכורים בענישה מחמירה וממשית. מטרתה של ענישה זו, אשר ניתן למצוא לה ביטוי בכלל הערכאות המשפטיות – ובראש ובראשונה בבית המשפט העליון – הינה להרתיע את ציבור הנהגים מפני נהיגה בשכרות".

מיהו שיכור על פי החוק?

נהג שיכור איננו כל אדם אשר שתה אלכוהול בטרם עלה על ההגה. שכרותו של פלוני נמדדת על בסיס מספר מאפיינים ובראשם כמות האלכוהול. כמו כן, ישנו משקל לזמן אשר עבר ממועד השתייה ועד מועד הנהיגה. על פי החוק, שיכור איננו רק אדם אשר שתה משקה חריף והוא יכול להיות גם נהג אשר בגופו סם או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן.

שר התחבורה, בהתייעצות עם שר הבריאות (תחת אישורה של וועדת הכלכלה של הכנסת), קבע מהו שיעור האלכוהול בדמו של אדם אשר קובע כי האחרון הינו שיכור. כיום, ריכוז האלכוהול ה"מותר" בנהיגה בישראל עומד על עד 240 מיקרוגרם בליטר אוויר ינשוף או עד 50 מיליגרם אלכוהול ב-100 מ"ל דם.

בדיקות שכרות

שכרות יכולה להיבדק בשורה של בדיקות המבוצעות על ידי שוטרים מוסמכים. הבדיקה הראשונה וה"קלאסית" הינה בדיקת המאפיינים. בדיקה זו נערכת לנהג החשוד בנהיגה שכרות ובמהלכה מתבקש האחרון לבצע פעולות שונות הבוחנות את יכולותיו המוטוריות והשפעת האלכוהול על גופו (לדוגמא, ללכת על קו ישר, לגעת באף בעיניים עצומות וכדומה).

יצוין כי בתי המשפט לתעבורה יכולים להרשיע אדם בנהיגה בשכרות גם על בסיס בדיקה זו, וזאת למרות שלא מדובר ב"בדיקה מדעית". כמו כן, בדו"ח הנוגע לנהיגה בשכרות השוטר מציין את התרשמותו הכללית ממצבו של הנהג (לדוגמא, עיניים אדומות, עליזות וכדומה).

הבדיקה המדעית "המפורסמת" ביותר הינה בדיקת ינשוף. מדובר במכשיר אשר מודד את שיעור האלכוהול הנמצא בגופו של אדם לפי ליטר אוויר נשוף. נהגים רבים מנסים להכשיל את בדיקת השכרות על ידי טענות שונות (אסטמה, מחלת לב, חוסר יכולת לנשוף וכדומה).

יש לציין כי הכשלת בדיקת ינשוף עלולה להיות לרועץ לנהג. הלכה פסוקה היא כי נהג אשר הכשיל בדיקת אלכוהול, ללא סיבה מוצדקת, חזקה עליו שנהג בגילופין. בית המשפט לתעבורה בחיפה התייחס לכך בפסיקתו באופן הבא – "בדיקת אלכוהול באמצעות מכשיר הינשוף הינה בדיקה פשוטה. למעשה, מדובר בבדיקה כה פשוטה אשר לא צפוי כי אדם שמבצע אותה בתום לב ייכשל בה.

במקרים בהם הבדיקה אכן נכשלה, יהיו אלה רק סיבות רפואיות מוכחות אשר יצדיקו כישלון כאמור. לאמור, כישלון הבדיקה יעמוד לחובת הנהג ככל שלא הוכחו סיבות המסבירות אותו". בדיקות נוספות אשר באמצעותן ניתן לבחון את שיעור האלכוהול בגופו של אדם הינן בדיקות דם ובדיקות שתן.

ענישה

כפי שצוין לעיל, הענישה בגין נהיגה בשכרות הוחמרה באופן משמעותי בשנים האחרונות. כיום, נהג אשר נתפס כאשר הוא נוהג בגילופין, ייאלץ להתמודד מיד עם פסילה מנהלית, החרמה של הרכב (לחודש ימים) ועם זימונו לבית משפט. במידה והאחרון יורשע בנהיגה בשכרות, תוטל עליו פסילת מינימום של שנתיים לפחות. במקרים בהם מדובר בעבירה חוזרת, הפסילה המינימאלית עומדת על ארבע שנים למצער.